FATCA – Foreign Account Tax Compliance Act

FATCA – חוק הציות לחשבונות זרים

במסגרת מאבקה של ארה"ב בהון השחור ובעבירות מס, נחתמו הסכמי FATCA בילטרליים בינה לבין מדינות רבות בעולם להעברת מידע הדדית. מטרת הסכמים אלו היא להגביר את אכיפת שיתוף הפעולה ושיתוף המידע בין הרשויות. ההסכמים הראשונים נחתמו ב-2010 עם ממשלת שווייץ. ביוני 2014, נחתם הסכם FATCA עם מדינת ישראל, והוסכם על מועד לתחילת העברת המידע בין המדינות.
הסכם זה מחייב מוסדות פיננסיים לזהות ולהעביר דיווחים על לקוחות למדינות המתקשרות. החוק חל על מרבית המוסדות הפיננסיים בישראל, כולל בנקים, אם כי קיימים סוגי חשבונות הפטורים מדיווח. ב-1 באוגוסט 2016, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות ליישום ההסכם. כיום, לקוחות שהם אזרחים או תושבים אמריקאים מקבלים התראות לפני שהמידע שלהם מועבר ל-IRS.
דיווח FATCA של המוסדות הפיננסים אינו מבטל את הצורך בהגשת דו"ח FBAR, אלא מהווה דיווח מקביל המוגש ל-IRS. הסכומים המדווחים עשויים להשתנות בהתאם למעמד התושבות של המדווח. נכסים וחשבונות פיננסיים מדווחים לפי שוויים ההוגן המקסימלי שנמדד במהלך השנה.
סעיף 1471 לקוד המס האמריקאי (IRC) והסכמי FATCA מגדירים את הפרטים שיש לדווח לרשויות:

שם מלא, כתובת בעל החשבון ומספר זיהוי לצורכי מס (בדרך כלל SSN)

מספר החשבון

יתרת החשבון או שוויו

הכנסה פסיבית ברוטו מהחשבון

תפריט נגישות

Scroll to Top