Passive Foreign Investment Company חברת השקעות פסיבית זרה
חברה זרה (לא אמריקאית) תוגדר כחברת השקעות זרה (PFIC) אם היא עומדת באחד משני המבחנים הבאים:
- מבחן ההכנסה – במידה ו 75% או יותר מהכנסתה של החברה הזרה היא פסיבית במהלך שנת מס.
- מבחן הנכסים – במידה ו 50% או יותר מנכסיה של החברה הזרה הם נכסים אשר מפיקים הכנסה פסיבית.
*הכנסה פסיבית מוגדרת בקוד המס האמריקאי (IRC) כהכנסה מהמקורות הבאים: דיבידנד, ריבית, רווחי הון, תמלוגים, אנונות, הפרשי מטבע חוץ ועוד.
בהגדרה זו יכללו קרנות נאמנות זרות(Mutual Funds), קרנות סל (ETF), קרנות REIT, חברות החזקה זרות ועוד.
כיום, קרנות אלו הם אפיק ההשקעה הנגיש והפופלארי ביותר בשוק ההון הישראלי ובגופי ההשקעה השונים. תיקון 28 הכפיף גם את תעודות הסל תחת חוק זה.
השקעה בחברת השקעות פסיבית זרה מהסוגים שצוינו למעלה יכולה לגרור את המשקיע האמריקאי בחשיפה למיסוי דרקוני של כ 39% תחת הסעיפים 1291-1298 ואף לעיוותי מס.
הסיבה העיקרית לכך היא הטיפול השונה של רשויות המס השונות בעולם בגופי ההשקעה האלה. בעוד, בארה"ב קרנות אלה מחוייבות לחלק 95% מהרווחים למשקיעים, בישראל הרווחים אינם מחולקים בחברות הללו אלא מושקעים מחדש ומהווים מנגנון דחיית מס.
כל קרן נאמנות זרה תחייב את האזרח בדיווח נפרד לרשויות המס האמריקאיות , ולכן הוא עלול למצוא עצמו חשוף בעל כורחו לעלויות כבדות ולמיסים מיותרים ובין היתר גם לדיווחים מורכבים בדוחות המס שלו.
הדיווח על כל בעלות בקרן נאמנות או מוצרים העונים להגדרת PFIC נעשה באמצעות טופס 8621 נפרד לכל חברה, בו מגיש הדוח יכול לבצע גם בחירות מסלול שונות לצמצום המס.
ברירת המחדל למסלולים היא סעיף 1291 שהוא מסלול המס האגרסיבי ביותר החושף לכ 39% מס.
מבלי שהדבר יהווה ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו של כל אדם –
אנו ממליצים לאזרחים אמריקאים להימנע מהחזקת מוצרי PFIC בתיק ההשקעות שלהם. ולהמירם להחזקה ישירה של ניירות הערך (מניות, אג"ח) או להעזר בקרנות נאמנות או קרנות סל מקבילות אמריקאיות.